על בטטה ועל יאם כצמחי מאכל ומרפא

כשהגיעו הספרדים והפורטוגזים לדרום אמריקה, הם למדו להכיר את אחד מצמחי המאכל המקומיים החשובים ביותר. הבטטה, ממשפחת החבלבליים, תורבתה על ידי הילידים במרכז וצפון אמריקה כבר בסביבות 2000 לפני הספירה, ונקראה בשפת הטאינו - בטטה. הבטטה עשירה מאד בעמילן, פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, ויטמינים – C, B6, בטה-קרוטן ועוד. ב-1992 הוכרזה הבטטה כירק בעל הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר ע"י ה- CSPI. יש הרואים בה פוטנציאל לפתרון תת-תזונה במדינות עניות במקורות מזון. היא התאקלמה היטב באזורים בעלי תנאי אקלים שונים, וגדלה היטב גם על אדמות עניות שאינן מתאימות לגידולים אחרים. היום היא נפוצה בכל העולם, ובמקומות רבים מהווה חלק חשוב בצריכת מזון. בתרבויות שונות ברחבי העולם יש מאכלים מיוחדים המבוססים על בטטה המשמשים כמאכלים ביתיים, מאכלי חגים או מאכלי רחוב.

לבטטה, כמו לרוב השורשים, איכות מחממת, ולכן היא מתאימה במיוחד לחורף. היא יכולה לעזור לצבירת משקל, ומתאימה לאלו שזקוקים לאיכות זו – תינוקות, ילדים ואנשים רזים. איכותה המרגיעה הופכת אותה אידיאלית למצבי חוסר שקט. היא יכולה גם להקל על עצירות. יש לה יכולת לאזן רמות סוכר בדם ולהפחית תנגודת לאינסולין ולכן עשויה להתאים לחלק מחולי הסכרת, אך לא לכולם! (לחלק מחולי הסוכרת עלולה לגרום לעליה ברמות סוכר)

בגלל הדימיון בצורה, קראו בטעות לתפוח האדמה potato. והשם השתרש למרות שאין קשר בוטני בין שני סוגי הירקות. בעברית השתמר דווקא השם המקורי – בטטה, לציון קנה השורש הכתום והמתוק. השם yam שמשמש היום באנגלית ככינוי לבטטה, הוא טעות ומקורו בשמו של ירק אחר. ממשפחת צמחים שונה. הירק yam או dioscorea, דומה באופן מפתיע לבטטה בערכים התזונתיים שלו. גם היאם משמש למאכל במקומות רבים בעולם. הוא גדל בר וגם תורבת ומגודל למאכל בעיקר באפריקה.

זנים שונים של היאם שימשו לרפואה ברפואה המסורתית. אציין את שני העיקריים: בסין ויפן צומחת ה- Dioscorea oppasita, הידועה כיאם ההרים או בסינית Shan Yao. היא משמשת למאכל אך גם כצמח מרפא לחיזוק הצ'י – הגברת חיוניות, שיפור עיכול וספיגה, לחלוח מערכת הנשימה ועצירת הפרשות יתר. היא יכולה להיות חלק מטיפול בשילשולים כרוניים, איבוד משקל, אובדן תיאבון, חולשה, אנמיה, סכרת, שיעול יבש ואסטמה, השתנה תכופה ועוד בצפון אמריקה גדלה ה- Dioscorea villosa או ה- wild yam. לפי הרפואה המסורתית והאקלקטית יש לה איכויות הנוגדות עווית, ממריצות את פעילות הכבד, נוגדות דלקת ועוד. היא משמשת לטיפול בכאבי בטן, גזים ומעי רגיז. דלקות כרוניות כגון דלקות פרקים, ולמגוון של תופעות הורמונליות נשיות – כאבי מחזור, סינדרום קדם ווסתי, בחילות בהריון, מניעת הפלות, הקלה על לידה, תופעות של גיל המעבר ועוד. יש גם הטוענים כי היא יכולה לשמש כאמצעי טבעי למניעת הריון. אחד הרכיבים הפעילים שלה ה- Diosgenin, הינו חומר מוצא לייצור של הורמונים כגון אסטרוגן ופרוגסטרון. נעשה בו שימוש לייצור מלאכותי של הורמונים אלה. ונוכחותו בצמח יכולה להסביר חלק מן הפעילויות הרפואיות של הצמח. מעניין לראות איך ירקות דומים ממשפחות בוטניות שונות, יכולים לשמש למטרות דומות.