מרב מזא"ה

ירבוז צומח בכל מקום. אפשר לראות אותו בשדות, בשולי כבישים ואף בסדקי המדרכות. רובנו לא שמים לב כשעוברים לידו. אך מחקר קטן יגלה לנו את חשיבותו. הירבוזיים הם משפחה גדולה של צמחים בעלת כ-70 מינים הגדלים בכל רחבי העולם. כבר בתלמוד מוזכר הירבוז כעשב שוטה מוכר בא"י. היום בארץ ישנם כ-12 זנים של ירבוז. רובם מינים פולשים מאמריקה. הם מתרבים בקלות ובמהירות בכל מקום, וחלקם מגודלים כצמחי נוי בגינות. השם אמרנט בא מן היוונית ופירושו "לא יבול" בשל תכונת התפרחת לשרוד גם לאחר מות הצמח. בתרבות הי

הקיץ הוא עונת ההבשלה של רוב הפירות. תהליכים שהתפתחו מתחת לפני השטח במהלך השנה, מגיעים לשיא המתבטא בפרי הבשל. הפרי בולט על פני השטח, צבעוני ושמח. המשך התהליך יהיה קמילה וריקבון שבתורם יבטיחו התחלה חדשה. אך בקיץ, אפשר להנות מן השלב מלא השמחה של הבשלות. על מנת להנות מן הפירות, עלינו להגן עליהם ועל עצמנו מן היובש. היובש מאפיין את הקיץ הישראלי. בטבע איננו רואים עוד את הירוק שאיפיין את האביב. מחליף אותו הצבע הצהוב – חום האופייני, והקוצים היבשים הממלאים שטחים גדולים. התזונה ואורח הח

האמרנט, בעברית - ירבוז, נותן מענה מושלם וטעים לצרכים שלנו בקיץ. תזונת הקיץ צריכה להיות קלילה ומרעננת, אך עדיין מזינה ומחזקת. מבין הדגנים נבחר את אלו הדורשים בישול קצר יותר ושאינם מכבידים או מחממים מדי. האמרנט, שהוא דמוי דגן, מתאים מכל הבחינות - הוא קליל, מזין מאד, מצריך בישול קצר ומתאים גם לאלו מביננו הרגישים לגלוטן ולסוכר. טעמו מעט מריר וצבע הצמח אדמדם - תכונות המקשרות אותו לקיץ על פי הרפואה הסינית. בדרום אמריקה נחשב האמרנט כצמח קדוש וכמזון-על ע"י בני האינקה והאצטקים, ולא לח